Loading...

יום שבת, 25 בדצמבר 2010

הכלב שלי טיפש כי...

פעמים רבות שמעתי אנשים הטוענים שכלבם טיפש מהסיבות הבאות:

1. השכן/ הדוד שלי אמרו לי שהם עשו משהו עם הכלב שלהם וזה עבד נהדר. כשניסיתי לעשות את זה עם הכלב שלי, הוא התמרד.
2. התייחסתי בדיוק אותו דבר לכלב הקודם שלי והוא היה ממש ממושמע, אבל הכלב הנוכחי שלי עושה לי בעיות.
3. החברים שלי אמרו לי שכלבים מתנהגים בצורה מסוימת, ושמתי לב שהכלב שלי לא מתנהג ככה.
4. הכלב שלי עושה כל מיני פעולות תמוהות. כשבאים אלי אורחים, הם צוחקים עליו. זה נורא מביך.
האם אתם דומים בדיוק לשכן, לדוד, או אפילו לאחים שלכם? אם היינו כולנו אותו הדבר, העולם היה משעמם מאד. אם תלכו לאנשים ותשאלו אותם "מה נשמע?", חלק יאמרו "טוב, תודה. ואתם?", וחלק יגידו "מה זה עניינכם?". חלק מהכלבים ישמחו לבצע דברים עבורכם בכל רגע נתון, וכלבים אחרים ירצו קודם לדעת מה המניע שלכם ומה הם מקבלים בתמורה.

כבעלי חיים תבוניים, עלינו להבין שכל יצור חי שונה ממשנהו. כל אחד נולד עם מטען שונה, והחוויות שהוא עובר בחייו מעצבות אותו והופכות אותו לאישיות מיוחדת. גם אחים לשגר לא יתנהגו באותה הצורה, והאופי המיוחד של כל אחד מהם יתפתח בדרך שונה בעקבות הסביבה בה יחיה במשך שנות חייו. כלב שלא עונה להגדרות של אנשים מסוימים, או לא עומד בציפיות שלהם, הוא לא טיפש, הוא פשוט כלב אחר עם תכונות אחרות ומטען אחר, וזה בעצם מה שהופך אותו להיות הכי מיוחד בעולם.

אנחנו אנשים שאוהבים מאד לעזור. תמיד נעוץ עצה טובה היכן שנוכל. החכמה היא לדעת איזו עצה לקבל ואיזו לא. הכדור נגד כאבי הראש עבד פלאים על חבר שלכם, אך כשניסיתם אותו, הסתובבתם בסוף עם תופעות לוואי במשך שבוע, בנוסף לכאב הראש שלא עבר. ידידה שלכם חינכה את הכלב שלה עם חטיפים והכל היה נהדר, וכשאתם עשיתם את אותו הדבר עם הכלב שלכם, הוא התחיל להטיל מימיו על המיטה שלכם. חישבו על זה רגע, האם בפעם הבאה שיהיה לכם כאב ראש תיקחו כדור מהחבר שלכם, או שתלכו לרופא? אם כולנו היינו יודעים הכל על הכל, הרי לא היה צורך ללמוד רפואה, הנדסה, מחשבים או אילוף. עצות זה דבר נחמד, אך חשוב לדעת לסנן אותן, ולזכור תמיד לגשת לאיש מקצוע המתמחה בעניין הנדון, על מנת שהוא יוכל לענות לכם ולכוון אתכם בדרך הנכונה.

יום חמישי, 23 בדצמבר 2010

2 סרטונים טובים על חיות


*מומלץ*

                                     

יום שלישי, 21 בדצמבר 2010

תנו גם לחיות הבר לחיות

האם אנחנו אוהבים חיות? – רובנו נענה בחיוב מוחלט על השאלה. האם אנחנו אוהבים חיות בר? – בודאי ובודאי; ושאלה אחרונה – האם יש חיות שאיכפת לנו מהן יותר מאשר אחרות? – ובכן...
לפני כ-10,000 שנה החל תהליך מכריע בתולדות האדם המודרני שנקרא "המהפכה החקלאית" ובו הפכה החברה האנושית מחברה של ציידים-לקטים לחברה חקלאית-יצרנית. בני האדם החלו לגדל צמחים ובעלי חיים, וכך עברו מאורח חיים של נדודים לאורח חיים ישיב.
זו הייתה נקודת מפנה ביחסים שבין האדם לבין עולם הטבע שסביבו. האדם, שהיה עד אז עוד חוליה במארג המזון, הפך ליצור בעל עוצמה ויכולת לשלוט בבעלי חיים וצמחים אחרים, להרבות אותם בהתאם לצרכיו, ואף להרחיב את גבול תפוצתם לאזורים וליבשות בהם לא היו קיימים באופן טבעי.
כיום, העוף הנפוץ ביותר הוא התרנגולת, הכלבי הנפוץ ביותר בעולם הוא הכלב וחיית המחמד הנפוצה ביותר בעולם היא חתול הבית. בעלי חיים אלה נמצאים בכל היבשות פרט לאנטארקטיקה, ובאיים רבים. הצלחתם של מינים אלו נובעת מתהליך הביות - האדם הפך לאחראי על רווחתם של הצמחים והחיות שהוא מגדל. הוא מספק להם מזון ומגן עליהם מפני מחלות, טריפה ותחרות. לכאורה נפלא - אך כיצד שינויים אלו משפיעים על חיות הבר?
אנו מודעים לכך שלפעילות האדם השפעה רבה על עולם הטבע. לרוב אנו מדברים על הרס בתי גידול, מינים פולשים , זיהום אוויר ומים וצייד כגורמים להכחדות ולירידה במגוון המינים.
ומה לגבי יחסי הגומלין של חיות הבית, המתקיימות בחסות האדם, ובין חיות הבר? - מסתבר יותר ויותר כי התמונה אינה פשוטה.
כלבים בויתו לפני כ-14,000 שנה במזרח התיכון. במהלך הביות והשבחת הזנים השונים תכונת הציידות השתמרה ברבים מהם. כיום הם מסייעים לאדם בדרכים רבות כגון שמירה, סיוע לעיוורים, משימות חיפוש והצלה, איתור של סמים וחומרי נפץ וכמובן כידידי נפש. עם זאת, מתרבות העדויות כי הכלבים פוגעים באוכלוסיות של חיות בר רבות.
האדם הביא איתו כלבים לכל מקום אליו נדד, ובכלל זה גם לאיים בהם לא היו קיימים קודם לכן טורפים, ומשום כך בעלי חיים שם לא פיתחו התאמות להתמודדות עם טריפה. באיים אלה נגרם נזק עצום למינים המקומיים. לדוגמא, בניו זילנד, טרף כלב יחיד 500 מתוך 900 פרטים של ציפור הקיווי הנדירה, החסרה כושר התעופה.
אך לא רק באיים אליהם הגיע הכלב בעזרת האדם נשקפת סכנה לחיות הבר - באיטליה, 5 כלבים השמידו ביום אחד מושבה גדולה של פלמינגו וישנן עדויות נוספות על הכחדות מושבות שלמות של עופות מים. בהונג קונג דווח על מקרים של הרג של טורפים קטנים ממשפחת הגחניים ע"י כלבים משוטטים. בארצות הברית טורפים כלבים עופרי איילים לבני זנב, ובשמורת עין גדי רודפים כלבים אחרי היעלים וצדים את שפני סלע. העלייה בשכיחות כלבים משוטטים לאורך מישור החוף בישראל תואמת את הירידה החדה במספר הצבאים באזור.
בישראל, על פי החוק לבקרה ופיקוח על כלבים 2002, אסור לבעלי כלבים לאפשר לכלביהם לנוע מחוץ לתחומי הבית או החצר אלא אם הם קשורים ברצועה אל אדם המסוגל להחזיק ולשלוט בהם. למרות זאת, כלבי בית משוטטים בחופשיות וללא בקרה, במיוחד באזורים כפריים. בנוסף, נטישת כלבים בלתי רצויים בסמוך ליישובים חקלאיים ובסיסים צבאיים היא מעשה שכיח למדי. כתוצאה מכך, מספר הכלבים המשוטטים באזורים אלו רב וקיימת זרימה בלתי פוסקת של פרטים חדשים לאוכלוסיות אלה.
גם חתול הבית, חיית מחמד אהובה נוספת, צובר תיק פלילי עשיר בכל הקשור לפגיעה בחיות בר -
חתול הבית בוית במצריים לפני כ-4,000 שנה מחתול הבר על מנת להדביר מזיקים במשק האדם, ורק מאוחר יותר הפך לחיית מחמד. חתולי הבית, שמרו את תכונת הצייד, ולכך השפעה רבה על סביבתם.
ב-1894 באי סטפן שבניו זילנד 'גילה' החתול של שומר המיגדלור באי מין חדש של ציפור שיר שלא היה ידוע עד אז. בכל יום הוא היה חוזר משיטוטיו באי לביתו במגדלור ומניח לפני בעליו 'מתנה' קטנה: ציפור שצד. 'הגידרון מהאי סטפן' היא ציפור שיר לילית, קטנה, הניזונה מחסרי חוליות. זוהי ציפור השיר היחידה החסרה יכולת תעופה. תוך שנה מאז התגלה המין הוא נכחד לחלוטין בידי אותו חתול אחד ויחיד, חתול בית רגיל, ששמו היה טיבלס.
'הגידרון מהאי סטפן' אינו המין היחיד שחתולי הבית אחראים לצמצום אוכלוסיותיהם ואף להכחדתם. הדוגמאות לכך רבות וביניהן 'הפרוש מהאי בובין' - ציפור שיר קטנה שנכחדה בארכיפלג האיים של יפן , מין של איגואנה שהיה נפוץ בעבר בכל פורטו-ריקו וכיום נמצא בסכנת הכחדה חמורה בעיקר בגלל טריפה ע"י כלבים וחתולים ו'שלו ניו-זילנד'- מין בסכנת הכחדה .
בישראל נראה שחתולי בית אחראים להכחדתה של הלטאה הירוקה בכרמל ולהיעלמותה של החימריה – ציפור שיר המקננת בסבך סמוך לקרקע, מאזורים רבים בארץ.
ב-1997 ערכה החברה ליונקים באנגליה סקר שבו ביקשו מבעלי חתולים לאסוף ולתעד כל טרף שהביא החתול לביתם. תוך ארבעה חודשים הביאו 986 החתולים שהשתתפו בסקר 14,370 בעלי חיים קטנים, מתוכם כ-70% יונקים, וכ-20% ציפורים. בחישוב שנתי הראו עורכי הסקר, שחתול בית מביא לבעליו בממוצע 35 חיות שצד בשנה. כלומר, פרט אחד כל 10 ימים. באנגליה יש כיום כ-9,000,000 חתולי בית שצדים כ-275,000,000 בעלי חיים קטנים כל שנה!!! המספר העצום הזה קרוב לודאי קטן בהרבה מהמספר האמיתי שהרי חתולים לא מביאים לבעליהם כל מה שהם צדו, והסקר לא כלל חתולים שאינם חתולי מחמד, כלומר חתולי רחוב.
יתר על כך – גם חתול שבע צד! מחקרים הראו, שאצל חתולים הצורך לצוד והצורך לאכול נשלטים כל אחד ע"י חלקים שונים של המוח. וכשציפור או יונק קטן נתפסים על ידי חתול הסיכוי שלהם לשרוד קטן. גם אם הצליחו להימלט, קרוב לודאי כי ימותו מהפציעה, מזיהומים או מהלם. וכך, ציפורים ויונקים קטנים, החיים בסביבת האדם, אינם מסוגלים להתמודד עם לחץ הטריפה העצום הנגרם על ידי עשרות אלפי כלבים ומאות אלפי חתולים.
פעמים רבות נשמעת הטענה כי הצייד של הכלבים והחתולים הוא חלק מאופיים ולכן חלק מהטבע. טענה זו חסרת כל בסיס – צייד על ידי חיות בית אינו חלק מהמערכת הטבעית, ועלינו למנוע זאת ולהגן בכך על חיות הבר בסביבת האדם. הנוהג לאפשר לכלבים ולחתולי מחמד לשוטט באופן חופשי, והנוהג להאכיל חתולי רחוב טומנים בחובם סבל רב לחיות בר, אך עדיין גישה זו מקובלת על הציבור הרחב. בעשותנו כן, אנו נותנים ערך גבוה יותר לחופש של הכלב או החתול שלנו מאשר לחיים של הזיקית או הנחליאלי!
גם הטענה הרווחת שחתולי הרחוב מדבירים מכרסמים כגון עכברים וחולדות אינה חד-משמעית: מאחר שחתולי רחוב ניזונים מפסולת ושיריי אדם ואינם צדים לשם אכילה, הם נמנעים כמעט תמיד מ"להתעסק" עם חולדות, שהן לעיתים קרובות גדולות, תוקפניות ומסוכנות מאוד. יותר מכך- יש עדויות שתחנות האכלה של חתולי רחוב גורמות דווקא להתרבות של חולדות שניזונות גם הן מהשיירים. תצפיות אף הראו שבתחנות האכלה החולדות הן שניגשו ראשונות למזון, ואילו החתולים חיכו בצד, ולא העזו להתקרב עד שהן סיימו!
בעיה חמורה נוספת שנגרמת על ידי כלבים וחתולים מבוייתים באזורים בהם קיימת אוכלוסיה של מין המוצא (זאב וחתול בר בהתאמה) היא הכלאה ויצירת בני כלאיים פוריים עם מין המוצא. כתוצא מכך משתנה המבנה הגנטי של האוכלוסיית הבר, דבר שעלול להביא לאובדן של מינים טהורים. יש הטוענים כי בארץ לא נותרו כלל פרטים טהורים של חתול הבר.
האם פירוש הדבר כי נפסיק לאהוב את ידידינו הכלבים והחתולים? – בודאי שנמשיך לאהוב אותם ולגדלם לצדנו. אבל, חשובים לכולנו לא פחות הם ציוצי החוחית או זמרת השחרור.
ולסיום, אנו יוצאים בקריאה לתנועות לזכויות בעלי חיים (כן, כל בעלי החיים!), יחד עם ארגוני שמירת טבע, לפעול לחינוך הציבור לאחריות כלפי חיות המחמד שלהם ולמען חיות הבר.



סין: הפנדה כסמל

כמה וכמה בעלי חיים בסין – שלרובם שמות אגדתיים כמו נמר השלג והלנגור הזהוב - נזקקו לחסותם של ארגוני הגנה כדי לשרוד. המוכרת ביותר היא הפנדה הענקית (Ailuropoda melanoleuca) המופיעה ברשימה האדומה של ארגון IUCN של האו"ם כבעל חיים בסכנת הכחדה. אולי זו פרוותה השחורה-לבנה, אולי גופה העגלגל ואולי המראה המתוק של פניה שהפכו אותה לחביבה על אנשים רבים כל כך. תהא הסיבה אשר תהא, הפנדה הפכה לסמל להגנה על בעלי חיים בסכנה.
גור פנדה באינקובטור במרכז הרבייה בצ'נג-דו. הגורים נולדים במשקל של 100 עד 200 גרם ובאורך של כ-15 ס"מ | צילום: Colegota
לפי הערכות, בסין חיות כאלף פנדות בטבע - במחוזות סצ'ואן (Sìchuan), שאנשי (Shaanxi) וגאנסו (Gansu) - ויותר ממאה פרטים חיים בגני חיות ובמרכזי רבייה. רוב מזונן מגיע מעצי במבוק, אבל חקלאות ופיתוח בסין קודמו על חשבון יערות במבוק והביאו לצמצום אוכלוסייתן של הפנדות. בשנות השבעים והשמונים של המאה העשרים החריף המצב לאחר שעצי במבוק רבים מתו מסיבה לא ברורה – ועשרות פנדות גוועו ברעב. בעיה אחרת היתה הציד שהחל לאחר שפרוות פנדה הובאה לאירופה ונעשתה מוצר נחשק.
פנדה בשמורת וולונג בסצ'ואן, אחת מ-13 שמורות טבע שבהן חיות פנדות
כדי להגן על הפנדות הכריזה ממשלת סין על 13 שמורות במחוזות שבהם חיות פנדות. אחת השמורות המוכרות היא ג'יו-ז'אי-גואו (Jiuzhaigou). בצ'נג-דו הוקם מרכז לרבייה ולחקר הפנדה, ויש מרכזי רבייה נוספים, אך שיעור הפוריות בקרב פנדות בשבי נמוך מאוד. הממשלה גם אסרה על ציד פנדות והטילה עונשים כבדים על פורעי חוק. מאמצי סין וארגונים בינלאומיים להבטיח את המשכיותה של הפנדה אכן עוזרים, אך עדיין נשקפת לה סכנה ממשית.

המדריך לאימוץ כלבים

אשית וודאו שהנכם באמת בשלים להכניס כלב לחייכם, הן מבחינת התמורות שהמעשה יביא לחייכם ובלוח הזמנים שלכם, והן מבחינת הוצאותיכם. כלב בבית משמעותו 3 טיולים ביום, לדאוג למזון ושתיה, ומתן של תשומת לב רבה.

נוסף על כך, כלב גורר כל מיני הוצאות, קבועות וארעיות, לחיסון, אוכל יבש, פעילויות וטיפול רפואי במקרים של תאונה או מחלה. אם אתם לא בטוחים שאתם מוכנים לעניין, עדיף שתחסכו מבעוד מועד את כל הכאב הזה ואל תביאו כלב לשנים הקרובות.

לעולם העדיפו כלבים מכלביות ולא כלב ממוכר פרטי – בעל חיים מאדם פרטי שמגדל תמיד זוכה לאימוץ, בעוד שכלביות מפוצצות עד אפס מקום באלפי כלבים שננטשו. כלביות ומכלאות רבות מרדימות בע"ח שנמצאים אצלן לאחר תקופה מסוימת, וגם הכלביות שאינן מוכנות ללכת בדרך הזו לא תמיד מצליחות להעניק לבע"ח טיפולים צמודים מפאת העומס הרב. בדרך זו תוכלו להביא הביתה כלב מדהים מתוך מבחר גדול ובנוסף, כלב מכלבייה יעריף עליכם אהבה מושלמת גם כתודה על זה שהצלתם אותו מחיים אלה.

להביא גזעי או מעורב? אמנם כלבים גזעיים נותנים לבעלים שלהם סמל יוקרה, הכלבים המעורבים הם בד"כ נבונים יותר, נוטים להיות בעלי אורך חיים רב יותר ונוטים פחות לסבול מבעיות גופניות.

הבאתם כלב? חשוב שלא תזניחו את המשימה לחנכו. כלב שעבר אילוף טוב הוא כלב מרוצה, ואם הוא שלו ומאוזן, גם לבעלים שלו כיף יותר לחלוק את סביבת המגורים.


פיטבולים – מי הוא פיטבול



בדרך כלל כאשר שומעים את המילה פיט בול או אמסטף, ישר חושבים על כנופיות רחוב בלוס אנג'לס עם כלבים מפחידים קשורים בשרשראות עבות.
אנשים רבים נרתעים מכלבי פיטבול  כאילו הם רוצחים מבטן ומלידה.
זה לא נכון!
פיטבולים הם כלבים מאוד חביבים, מאוד רוצים לרצות את בעליהם.
נכון שיכולים להיות תוקפנים, אבל לחיות אחרות  ולא לבני אדם.
ניתן גם די בקלות להרגילן לשהות במחיצת חיות אחרות, רק יש צורך בסביבת גידול מתאימה ואילוף נכון.
פיטבולים מאוד אוהבים בני אדם ומסתדרים מצויין עם ילדים.
רצונם להשביע את רצונם של בעליהם, עושה אותם לצייתנים במיוחד.
כלבי פיטבול הם כלבים אמיצים, חזקים, בעלי יכולת סבל עצומה, אינטלגנטים ומלאי חיוניות.
כלבי הפיטבול הם כל כך אמיצים ונאמנים שהם ילחמו באויביי בעליהם עד למוות.
צורת הגידול מאוד חשובה בעיצוב אישיותו של כלב הפיטבול!
אם אתם לא יודעים לגדל כלבים באופן שיראו בכם מנהיג או שזה כלבכם הראשון, אל תגדלו פיטבול!
אני כבר ראיתי משפחה מגדלת כלב קטנטן בגודל של פינצ'ר ששולט בהם ביד רמה, מי שעושה משהו שלא מוצא חן בעיניו חוטף ביס.
אז ביס מפינצ'ר זה לא כל כך נורא, אבל ביס מפיטבול, זו כבר בעיה.
אם אתם לא יודעים להנהיג כלבים, אל תגדלו פיטבול!
גידול ואילוף בדרך הנכונה יביאו לכך הפיטבול יהיה כלב משפחתי חם, צייתן ומגן.
שמו יצא לשמצה בעקבות שימוש לרעה בתכונות החזקות של הכלב.
פיטבול איננו כלב רע! יש מגדלים רעים שמגדלים אותו למטרות רעות!